ברכת שמואל הקטן- לנצח את הצנזורה

לפני שנים אחדות ניפגשתי עם חוקר נוסחי תפילה.. בארה"ב ושאל אותי .. נכון שאתם התימנים אומרים בנוסח התפילה: "למשומדים" ולא "למינים" עניתי לו פשוט. כן. פתאום ראיתי אותו מתלהב ולא הבנתי מה פשר ההתלהבות שלו.

עדיין התנהגותו המתלהבת מהדהדת וכאן מה שעלה בחכתי...

המיוחד במאמר: כל הרבנים המתייחסים והחוקרים אינם מעדת תימן.
1. פתיחה: ידוע ומפורסם לכל, שלדאבון כל לב שלטו ברוב ספרי ישראל, ידי זרים אכזרים, צנזורים מכת הנוצרים, ששלטו במשך דורות רבים בכל אותם הארצות שבהם היו בתי דפוס, ובדור האחרון שב"ה הוחלש כוחם, לאט לאט מחזירים עטרה ליושנה.
2. וכבר הדפיס הרב שבתי פרנקל מהדורת רמב"ם מוגהת ונקיה מכל פגעי הצנזורה, והיא המהדורה שנתקבלה בכל תפוצות ישראל. וכן בשסי"ם החדשים ש"ס וגשל ועוז והדר וטלמן תיקנו הרבה מסילופי הצנזורה בתלמוד בבלי .גם בסידור התפלה שלטה ידם, וכמו שמפורסם שברכת המינים יש בה שינויי צנזורה.

3. וכבר השתדלו בזה הגרד"צ הילמן זצ"ל והגר"ד יצחקי שליט"א לפרסם הדבר ולעורר על הנוסח הראוי וכן נודע מבני ביתו של הגרא"י צוקר שליט"א (ירפאהו השי "ת רפואה שלימה) שלימדם להתפלל בנוסח למשומדים וכו'.

4. וכן כתב הגרי"מ הלל שליט"א ראש ישיבת אהבת שלום: "נראה דהנכון ביותר הוא להחזיר עטרה ליושנה ולומר כנוסח הקדום בכל ישראל למשומדים, ונראה שכן היו אומרים היודעים ומבינים גם במשך הדורות, וכדמוכח בתשובת הרב משפט צדק הנ"ל דהבינו שגירסת הסידורים היא הגהה ושינוי מפני אימת הגוים, ובפרט שכן כתב בסתימות האר"י ז"ל.

5. ובימינו שכבר מחדשים בדפוס את כל ההשמטות שחסרו בדפוסים ישנים של התלמוד ושאר ספרי רבותינו מחמת הצנזורא, נראה שמצוה להחזיר גם אבידה זו למקומה , ולכתוב בנוסח הסידורים להדיא (בפירוש ללא היסוס) למשומדים , ולחתום במכניע זדים,... ועל כל פנים האומרים 'למינים ולמלשינים' נראה דיוצאים ידי חובתם גם לכתחילה, דהרי נקראת ברכת המינים גם בש"ס , וגם האומרים רק 'למלשינים' כבר כתבו הפוסקים דיוצאים ידי חובתם הגם שאינו לכתחילה".

6. וכן הנהיגו בבית הכנסת חורבת ר' יהודה החסיד בירושלים תובב"א. והגר"ש ע"פ הוראת הגרי"ש זילברמן זצ"ל דבליצקי זצ"ל אמר לי שהוא נוהג לומר כך.

7. רוב המקורות למאמר זה שאובים ממאמרו הנפלא של הרה"ג ר' אריאל אפרים אהרונוב שליט"א במאמרו בקובץ עץ חיים באבוב קיץ תשע"ח על ברכת המינים. ב. הרד"צ הילמן, 'נוסח ברכת המינים', צפונות,

8. ב (טבת תשמ"ט), עמ' נח-סה. ר"ד יצחקי, 'פירוש ברכת המינים לרבינו דוד אבודרהם', צפונות, ד (תמוז תשמ"ט), עמ' יז-כ; הנ"ל, סידור מה"ר שבתי סופר, כרך ב, עמוד קמה, סעיף 148 ;שם עמ' שפט ואילך; הנ"ל, לוח ארש(שיטת רבי יעקב מעמדין), סי' קנט, בהערות ארשנו רעננה.
9. ג. בתשובתו שבקובץ 'שיח תפילה' (ירושלים תשנ"ט, עמ' תריב ואילך); ובשנית כמהדורה מתוקנת בגליון 'אליבא דהלכתא' (גליון 14 חשון תשס"ח). וראה לו עוד בדברי פתיחה לספר 'שער התפילה' לרח"ו (הוצאת אהבת שלום, תשס"ח, הערה ז).
10. ד. ויש הקלטה ממנו בה הוא מבאר שצ"ל הנוסח הישן, שסידורי הקדמונים יותר קרובים למר בר רב אשי, וא"א לדעת הנוסח הנכון מסידורים שנדפסו בחו"ל שהיו אנוסים מאימת הצנזורה, וגם על הגר"א א"א לדעת שאף במקומו היו אנוסים מן הצנזור. החוקר המפורסם הרב אהרון גבאי במאמר בחוברת מנורה בדרום קד כתב והגיע למסקנה שיש לחזור למקור לביטוי המקורי: "למשומדים למינים ולמלשינים אל תהי תקוה'. והראב"ד הגר "מ שטרנבוך שליט"א נוהג לומר 'ולמלשינים ולמשומדים', וכן פסק בספרו תשובות והנהגות (ח"ב סימן נט) ה ע"ש
11. ודע שבאזור תאפיללת שבמרוקו נשמר הנוסח המקורי עד הדור האחרון, ושם נהגו לומר: "למשומדים אל תהי תקוה וכל המינים וכל המוסרים כרגע יאבדו", וכן נהג הבבא סאלי זיע"א (עיין למשה בר אשר בספר "קהילות תאפיללת סאג'למסה ").
12. ואף שבספר 'פניני תפילה' (ירושלים תשס"ט , עמ ' פז), הובא משם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, לעניין נוסח תפילת שלוש רגלים, שבסידורי אשכנז כתוב 'שובה אלינו בהמון רחמיך', וכיום התברר שהנוסח המקורי בכל הסידורים הישנים הוא 'שובה עלינו' (נוסח בלדי), אמנם דעת הגריש"א שאין לשנות מהנוסח הרגיל כיום, אף שכנראה ברור שהוא טעות, מ"מ 'כבר קידשו את הטעות', כלשונו.

13. אולם גם לדעת הגריש"א מותר להחזיר הנוסח הישן, ובתנאי שנמצא כן לפחות בדפוס אחד, וכמבואר בהקדמת סדר סליחות מפורשות 'באר יעקב': 'במהדורא זו תוקנו טעויות הדפוס שהיו נפוצות בדפוסים הנמצאים, ובמספר מקומות תוקן הנוסח מפני גירסאות משובשות, או שהושלמו ההשמטות שהושמטו מפני אימת הצנזורה. על פי הנחיית פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב, עוד במהדורא הראשונה תוקן הנוסח במקרים האמורים, אך ורק במקום שנמצא שהנוסח הנכון הודפס לפחות פעם אחת באחד מן הדפוסים המקובלים על שלומי אמוני ישראל'. הרי להדיא שמותר להחזיר שיבושי צנזורה ע"פ דפוס ישן.
ובכל הדוגמאות שבמאמר זה נדפס הנוסח הנכון בדפוסי ליסבון ר"נ וונציה רפ"ד. ובאלו הכי נראה לי פשוט שכל החידוש שחידש הגרי"ש שנתקדש הנוסח החדש, אינו אלא כל פני חילופים שאינם משנים כל כך המשמעות וכגון הנידון שם "שובה אלינו/ שובה עלינו", ולא בכגון כאן שעוקר כמעט כל משמעות הברכה, ובזה יתכן שמודה שצריך לחזור לנוסח הישן ולא רק רשות ישנה .
14. ועכ"פ שאר גדולי ישראל, משסברו וקיבלו כי אכן שינוי מאוחר הוא, הסכימו לחזור ולהתפלל כנוסח הישן, הגם שהטעות כבר התפשטה בפי כל במשך שנים רבות. וכמו שמצאנו לגבי משיב הרוח ומוריד הגשם והדברים ק"ו, ומה בשינוי קל כניקודו בעלמא, ראוי לחזור לנוסח הישן בשינוייה.
15. ואמנם עיין מה שכתב מו"ר הגר"מ מאזוז באור תורה תשרי תש"ע עמ' יד, שאיננו מחזיר הנוסח למשומדים אף שהוא מקורי כי אנשים יחשבו בטעות שהכוונה ליהודים שהושמדו פיזית וכעין "מחנות השמדה" וכידוע שיש להתפלל בלשון ברורה ע"ש. ויש הרבה לפלפל בדברי קדשו, אך עכ"פ גם לפי טענתו עדיף לומר לכל הפחות 'למומרים' שהוא קרוב בתוכנו לנוסח המקורי, ועוד שיש לתקן לפחות את הסילופים שבהמשך 'וכל אויבנו וכל שונאינו' וכן 'ומלכות זדון'. ובכסליו תשס"ח שאלתיו בעל פה: האם נוסח למשומדים הוא נכון?
16. תשובה: הנוסח הזה הוא הנוסח המקורי, אבל בארבע מאות שנה האחרונות כל ישראל שינו הגירסה מחמת הצנזורה, וכיום סבורים העולם שמשומד פירושו מי שהושמד במחנות ההשמדה וכד', (קצרה בינתי להבין זאת- בעב"צ) ולכן לא תיקננו כן בסידורנו 'איש מצליח'. נשאל הרב: האם מי שיודע את הפירוש האמיתי של 'משומד' רשאי לומר כן בתפילתו? תשובה: כן. שאלה: מהו הנוסח המדויק של כל הברכה? תשובה: הנוסח השתנה כמה פעמים, אבל בטוח שהברכה פותחת 'למשומדים', עכ"ד. וראה עוד מה שהאריך תלמידו הרב יהונתן מאזוז בקובץ ויען שמואל שנת תש"פ לחזק ולבסס את הנוסח "למשומדים", ושם ביאר שגם לפי דעת הרב הנאמ"ן אפשר לומר נוסח זה עש"ב.ו. רבים מגדולי ישראל הסכימו לחזור לתקן ולהנהיג לומר מוריד הַגֶּשֶׁם במקום הגָּשׁם, וכמופיע בהסכמות לספר 'ברכות מנורה סילופי צנזורה בסידורי ספרד בדרוםו? קה נוסח ממש (כהמרת תיבת 'למשומדים ' וכמו רוב שאר סילופי הצנוזרה) לא כל שכן.
המאמר הוא ארוך והמחקר מקיף... והמסקנה ההילכתית והמחקרית. לבטל את מה שהכריחו אותנו הנוצרים לומר בכפיה כפי רצונם ולחזור לנוסח המקורי